#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. מדוע רב יוסף סבר שלא היה רב הונא צריך לומר שהלכה כרבי יהודה בענק הנותן צמר לצבע? 	"משום שמחלוקת בב""ק וסתם בב""מ, וס""ל לרב יוסף דכולא נזיקין חדא מסכתא היא ובחדא מסכתא יש סדר למשנה, ומח' ואח""כ סתם הלכתא כסתם. ו כתבו התוס' (ד""ה פשיטא) שאפי' למאן דלית ליה הלכה כסתם מ""מ חשיב כרבים לגבי יחיד. ואב""א, לגירסת רש""י ששנו אותה גבי הלכתא פסיקתא, וכל המשנה לא שייכת לשם אלא ללמד שכך ההלכה. והתוס' (ד""ה משום) גרסו משום דקתני לה כי הלכתא פסיקתא, דלשון כל המשנה לשון הלכה פסוקה."	עבודה זרה ז. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טז. חכם שאסר או שהתיר האם חבירו יכול להורות הפוך? 	"כתבו התוס' (ד""ה הנשאל) שחכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר <sup>ד</sup> אא""כ יוכל להחזירו כגון שטעה בדבר משנה או אפילו בשיקול הדעת וסוגיא כאידך. אבל חכם שהתיר חבירו רשאי לאסור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ד.  כתבו הראב""ד הרמב""ן והרשב""א שלא משום כבודו של ראשון נגעו בה אלא משום דכיון דאסרה ראשון שויה חתיכה דאיסו רא דאפילו התירה שני אינה מותרת ואפילו היה גדול ממנו בחכמה ובמנין .</span>"	עבודה זרה תוס' ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. כיצד פוסקים כשיש בגמי איכא דאמרי? 	"כתבו התוס' (ד""ה בשל תורה) שרש""י היה פוסק בכל איכא דאמרי שבתלמוד בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר האחרון <sup>ה</sup>? ריב""א פי' דכל איכא דאמרי לגבי לשון ראשון כטפל לעיקר והלכה כלישנא קמא. ר""ת פי' בדאורייתא לחומרא בדרבנן לקולא. ורבינו שמשון פי' דבכל מקום שיש להתברר כחד מינייהו משיטת התלמוד הולכים אחריו <sup>ו</sup> .<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ה.  וכן פסק הרי""ף אלא שהוסיף שגם בממון הולכי ם אחר האחרון.
<br>ו.  למהרי""ץ גיאת לעולם קי""ל כלישנא בתרא בין בשל תורה ובין בשל סופרים בין להחמיר ובין להקל, שלכך סדרו בעלי התלמוד הלשון ההוא אחרון לומר שהוא עיקר.</span>"	עבודה זרה תוס' ז.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יח. ת""ר וכולם שחזרו בהן וכוי 1) על מי מדובר 2) והאם מקבלים אותם בתורת חברות? "	"1) לרש""י על גזלנים ועמי הארץ. לתוס' (ד""ה וכלן) על עמי הארץ החשודים על המעשרות ושביעית וכבר קבלו עליהם דברי חבירות ועתה חזרו לסורם ונחלקו אם יקבלום עוד.<br>2) לר""מ אין מקבלים אותם עולמית.לר""י חזרו בהם בצנעא אין מקבלים אותם, בפרהסיא מקבלים אותם והיינו לרש""י אם חזרו בתשובה רק בסתר אין מקבלים <sup>ז</sup> ואם חזרו גם בפרהסיא מקבלים, ולתוס' אם חזרו לסורם בסתר אין מקבלים שגונבים דעת הבריות, ואם חזרו לסורם בפרהסיא מקבלים שאינם גונבים דעת הבריות ובודאי שאם יעשו תשובה יקיימו.<br>א""ד עשו דבריהם בצנעא מקבלים אותם, בפרהסיא אין מקבלים אותם, לרש""י מיירי בעבירות שעברו עד הנה, שאם עשאום רק בסתר מקבלים אבל אם פרקו עול שעשו גם בפרהסיא אין מקבלים. ולתוס' מיירי בדברי החבירות, שאם עשאום אף בצנעא מקבלים כי מאחר שנתאמצו כ""כ בתשובה אין להדיחם אםחזרו ונכשלו ואם עשאום רק בפרהסיא אין מקבלים דשמא בסתר היו עוברים.<br>לר""ש ור' יהושע בן קרחה בין כך ובין כך מקבלי ם אותם, וכן ההלכה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ז.  לפי שלא יתביישו מהבריות אם יחזרו לסורם משא""כ בפרהסיא, כן ביאר הר""ן דברי רש""י .</span>"	עבודה זרה ז. - ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט. חכ""א לפני אידיהם אסור לאחר אידיהם מותר. חכמים היינו ת""ק? "	"1. לת""ק אסורים ג' ימים בלא אידיהן לחכמי ם הן ואידיהן ג' ימים.<br>2. ואב""א לת""ק נשא ונתן מותר לחכמי ם נשא ונתן אסור.<br>3. ואב""א לת""ק אית ליה דשמואל דאמר בגולה אין אסור אלא יום אידם לחכמים אף בגולה ג' ימים לפניהם.<br>4. ואב""א לת""ק אסור ג' ימים לפניהם וחכמים הם נחום המדי הסובר שאינו אסור אלא יום אחד לפניהם."	עבודה זרה ז:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כ. באיזה אופן ומדוע התיר נחום המדי למכור לעכו""ם סוס במלחמה? "	"לפי' רש""י סוס זכר וזקן, שאינו אלא לקלקל ומלתא דלא שכיחא הוא ולא גזרו בה רבנן. לר' אלחנן (בתוד""ה סוס) סוס זכר אפילו אינו זקן כיון שהורג את אדונו במלחמה או סוס זקן ואפילו נקבה שמא ימות במלחמה ויהרוג בעליו עמו. ולר""א מביה""ם כל הסוסים מותרים אפילו סוס נקבה וסוס בחור ומה שאמר סוס זכר וזקן לומר שאפילו הם מותרים [כל התשובה ע""פ המהר""ם[."	עבודה זרה ז: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כא. המתפלל י""ח מתי ישאל את צרכיו ? "	"לר' אליעזר שואל את צרכיו ואח""כ יתפלל. לר' יהושע יתפלל ואח""כ ישאל צרכיו. לחכמי ם ולנחום המדי בשומע תפילה. ואע""פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה לרב אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר, לר' חייא בר אשי אמר רב אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, לר' יהושע בן לוי אם בא לומר אחר תפילתו אפילו כסדר יוה""כ אומר. כתבו התוס' (ד""ה אם) שמשמע שבאמצע תפילתו אסור להאריך, אמנם בציבור מותר. [ועי' בב""י או""ח ריש סי' קי""ט שביאר את חילוקי הדינים שבין האמוראים[."	עבודה זרה ז: - ח. ותוס'		
